מהר"ם על עירובין כ״ט

1 בתוס' ד"ה מאי אולמיה וכו' אלא מכללא דהאי וכן אתמר וכו'. פי' דתלמידי דרב למדו דין זה מכללא דוכן ולכך דייק רב יוסף אם כן צריכין אנו לומר דתלמידיו שמעו דקאמר רב האי וכן אמתניתין לכך למדו דין זה ממנו מכללא דאי אברייתא מנא להו וכו' ודו"ק:

2 בתוס' ד"ה הכא שכר איקרי וכו' דכל עיקרו אינו אלא מים וכו'. דבשביל התמרים אין מתוסף שום משקה אלא שהתמרים עושין המראה והטעם ואם כן עיקרו אינו אלא מים מה שאין כן ביין אפילו הוא מזוג מ"מ יש בו ממשקה היין:

3 בא"ד ושם חמרא עלויה. פירוש וחמרא הוי שם פירא אבל שכר לא הוי שם פירא:

4 ד"ה ויעמוד על רביעית וכו' וחשיב נמי רביעית דם וכו'. אדלעיל קאי ופי' וחשיב נמי בנדר וכן הא דקאמר ופריך נמי התם קאי נמי אנזיר:

5 ד"ה בגדי עניים וכו' שלש על שלש הוי פי' ג' אצבעות וכך צ"ל ועוד דבמסכת כלים פ' כ"ז תנן דבגד מטמא שלשה על שלשה למדרס שלש על שלש למת כו':